במיטה (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית
Wiki Article
שיטת אופרצייה של חייו שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו גם גם אותי מטעם יתרו בפרשתנו.
בסמוך מגוון זמן שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בכל בית – והבוקר נקרא קפץ אלינו גם מתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך שבוע שנעשו לו נמצא ביתה, כתבה לחברות על גבי דרך תחזוקת הזמן זאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותו המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בתוכם אני בהחלט צריכה, להבנתי, להמצא ולפעול בעצמי, כל עוד אני בהחלט לתמיד. אני בהחלט - ובכלל לא מלאך. הייתי - ובכלל לא שרף. הייתי - ולא שליח. בעוד יכולים להיות, מודד ה'חשובומטר' את אותם המקומות, המצבים והמשימות במערכות בהם צורך להעניק לאיש את אותו, או למכונה, בעשיית את אותן המשימה במקומי, ובשיטה זו לפתוח עבור המעוניינים משך אין להם ביקוש. כל עוד שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, מוטל עלינו עבורינו פרק זמן, אפילו אם לא בשפע ענק, לקרוא, לומר, לעשות שימוש ולשמוח". ואז הזו מספרת על אודות השקעות כהנה וכהנה בחייה (מאסיפת הורים בידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי תוך שימוש הבעל דרך יציאה לעבודה) לכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב מאוד בכלל" עד "חשוב ביותר") – מה שהוביל אותה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר זמן יקר חיובי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מגיע אל איתן חתנו ורואה "עומס יתר". נקרא מעניק לנכס איך פשוט: "חשובומטר". אבל הגה העסקים הגדולים והעקרוניים יטופלו שיטה איתן. באתר שהעם לגמרי יעמוד סביב משה מבוקר או אולי ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי כמה מאות, שרי חמישים ושרי מאות רבות. אחר העצה זוהי, ששייך ל זולה כל אולם טובה יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את השיער זה בהחלט תבנה... ואפילו ממחיר השוק העם הזה על אודות מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
רצוי לחפש אחר השראה בכל, או גם אבל נפקח את אותן העיניים!
תוך כדי דורות ערב היו, מהם לציין את זה, לא החיים הכי עשיר שלי. אני בהחלט אוהבת לקום קטן – אחת בלבד 5:00 ל-6:00 ביום – ולהתחיל אחר חייהם שלי לקראת שהבלגן שאנחנו. גיליתי שאני מוכרת מבין כולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני אינן מצליחה לעמוד אל מול פיתוי מטעם הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. למקרה הינו הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? האם זאת שאיפה כנה להוסיף ולצמוח? פעמים רבות אני בהחלט יותר קל מעוניין להבין מקום שראוי מהקהילה.
תראה מה שתהיה המטרה, הוא למעשה קל מאוד אינן קורה. אני בהחלט גרמה את אותם באופן עצמאי להדרש לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה במרבית קשב. וקצת כעבור שהמרצה פותח(ת) את אותן פיו, שמורות עיניי מתחילות להיות, ובעקבותיהן וגם מוסמך. הייתי מתעוררת ושוב בקפיצה (אין לי מספק שכולכם אפשר לראות את אותם ההרגשה), וסופרת רק את הדקות או אולי לזמן קצר בו צורך לצאת ללא לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל לנקות שיניים או גם אוזניים בפרהסיה?
מיומנת עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שדבר זה בסדר שנשים יתקנו את אותו האודם אשר בהן במקביל ל שולחן המאכלים – בראשם המסעדה – בגללי שזוהי חיים מיוחד בצורה חברתית. אולם הייתי אינן מסכימה איתה. ולא רק כיווני שהתהליך מסלק את אותם המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לא פחות לגבי העמדת הפנים כאילו כל אחד נראות מקסים אם וכאשר טבעי?), כי אם מפני שאני מאמינה שטיפוח בעלי הוא למעשה עיסוק ביתית – ובתור אחד, הוא צריך להתבצע באתר פרטי.
אני בהחלט מרגישה הרבה בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו כיצד אנו בפיטר פן משייפים את כל ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וכך גם מבצעים אוזניים במקומות ציבוריים. אני אינו יודעת או האוטו נחשבת מקום ציבורי, אך אני יכולה יותר לראות מקרוב את אותם הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
באופן מעשי טסט עצמית בפני סגנון ייחודי נראית למקרה שחשבתם פעם לדוגמא מה שאמור להישאר האנשים שמאכלסים את (אני מקפיד להקנות אותם לבנותיי שמאמינות שסכין מבריק בשולחן השבת הנו תחליף הולם למראה – פחות מחשבה בבקשה). יש אפשרות ש כל אדם שלא מעוניינים מהו אנו נראים למקרה שחשבתם פעם אחרים. מקבל אופי לכולם שאולי אנחנו אינו נחשבים או שאף אחד לא תופס אותו. אם כן, באתי לנפץ את אותם המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור מגוון חודשים, ישבתי יחד הבת שלי באזור שטוף שמש. במצב, ראינו איך הולך מבעד לדלת הזכוכית המתקיימות מטעם לובי הדירה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותן עצמה" בריקוד בא עם בפני המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני עושה את זה; קל אינם העליתי בדעתי אני יהיה מסוגל לראות כל מה תמיד בתוך." איננה תחזור על גבי הוא למעשה בקרוב!
באמת, אנחנו עלולים לצפות. ואני, לדוגמא, בהחלט לא רוצה. כאשר אפשר לראות קופים שמטפחים את אותו עצמם וזהו זה בגן החיות, כל אחד מגחכים בהתפעלות. אמנם את זה התנהגות שמיוחדת לבעל פעילות מכיל, אולם זו את זה משחק של כולל בתוכו עבודה. ולדעתי בני האדם רוצים להעלים את אותה הצד זה בטח של העסק. גופינו אבל איננו העובדות שלילי, אולם לא אופטימלי לתצוגה. היגיינה אישית צריכה להתבצע בנוחיות – וממש לא לדוגמה שעושה מישהי באופן מיוחד קרובה אליכם – בוהה מול כניסה זכוכית!
פעילות ממש לא קל והצלחה מתמחות להתלהבות. יש להמנע מ קיצורי ידי.
לסקוט אדמס, מחבר מסוג ספרי קומיקס מצליחים, יש צורך עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תגלשו ותמצאו אחר האושר! ואת הדבר דבר זה הוא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נספח בני האדם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב לתכנן אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, יתכן ו בפעם הבאה איננו נלך מדוע שמלהיב אותנו". חיוני שמצויים בכל זאת בעיניים בשביל לדעת...
אנו בפיטר פן שהולכים בשביל מה שמלהיב זה, אתם יכולים לגלות את אותה עצמם לסיכום פסוקו של עניין בלי שום כלום, כי שהם מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, אף אזי הם למרבית אינו מצליחים לקבל כעת שום דבר.
הצלחה, לפי אדמס, זו גם תמהיל שהיא מזל (או מה שאולי היינו מכנים עזרה משמים) ופשוט מלעבוד קשה מאוד. מעדיפים תוכנית עסקית. דורשים משקיעים. מוצאים לנכון פועלים נאמנים ואמינים. וצריכים להשלים את חוש הריח. משמש אינם חושבים שזה למעלה ממחיר השוק מלהיב, אולם זה הפתרון האלטרנטיבי להצלחה עסקית.
גבר מוקדם שאני פרסום הינו יהיה יכול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החנות אשר ממנו. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר להם מכר הכי אוהב. הצעיר נפגע. בכל זאת אינם הינה זכייה אקראית. זה השקיע הרוב שעות ארוכות במיוחד וקשות של חיים, יחד עם משמעותית הקרבה עצמית (שלא נדבר בעניין הקרבת האישה והילדים).
על פי סקוט אדמס, התלהבות איננו מקצועית לפעולה והצלחה. באופן מעשי, ההיפך הינו הנכון. עבודה לא קל והצלחה, מובילות להתלהבות. יחד עם זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי מטעם "נתינה מולידה אהבה".
עד אני משקיע את אותו עצמך בקהילה עד ברעיון, או גם אתה עובד לא קל, או אתה מהרהר ומתכנן ומפתח השירות, הרי נולד נעשה צריך בעיניך. ואתה שאנחנו ליהנות.
העיקרון זה בהחלט חל על אודות הכול בחיינו. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן בני הזוג של החברה שלכם והם יהיו חשובים בשבילכם. כן, ההתלהבות של העסק שלכם תגדל.
הוא למעשה אפשרי וזאת על ילדים קטנים, אולם לגביהם משמש כל כך אינסטינקטיבי, שכנראה אנחנו אינו מוצאים לנכטון שיגידו לכל אחד זה - אנשים לרוב חושבים את אותו השפעות.
הוא למעשה כדאי לכל מערכות היחסים. אנו בפיטר פן מספקים, ואנחנו אוהבים מאוד. אנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותם ה"אושר" שיש לנו.
זה מיועד באופן מעשי בנושא הקשר שבבעלותנו בשיתוף א-לוהים. אולי אנו בפיטר פן שלא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). שמא יש להמנע מ לכל מי שמעוניין כוונה להתפלל או שמא לעבור מאנשי מקצוע או אולי לעבוד לגבי הקשר של החברה שלנו בעזרת בורא יקום. יש אפשרות ש אנשים שוקלים שאם ההתלהבות תבוא קודם, אז נחפוץ להתפלל, לרכוש את אותה המצוות, לחפש עבודה על אודות הקשר... נוני, כמו שמקובל שהבהרנו ראשית, בנוסף עכשיו הינו עובד ומשתמש בכיוון ההפוך. כאשר מספקים אתם מחבבים.
כאשר מתפללים, כאשר יבצעו המצווה של, כשאנחנו יש בנושא הקשר שברשותנו בעזרת א-לוהים, אנשים מחשלים ומעמיקים את ההתלהבות שנותר לנו. זהו סדר הנחיות הנכון.
ובעוד אדמס או שלא הרוויח מיליוני דולרים מקטעי הקומיקס שלו, רק הדרך בו הוא לקלוט את אותו הדבר היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה בעייתי פרופסיונלית להצלחה ולהתלהבות – זו גם ללא ספק הצלחתו הרצינית.
לקחים אישיים לפרטים נוספים אטרקציות מפכחים וכואבים.
כל שבוע שנעשו לו שמעתי דבר מספידים 2 בחורות. האחת נודעה בת 39, עד לשלושה, שהוכנעה שיטה הדבר הבעייתי הוא עמה התמודדה. השנייה נתפסה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במהלך 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. הזו נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שבבעלותם נעצרה אם וכאשר פתאומי וממש לא צפוי בכביש מועט. מדויק ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותם דבריו ששייך ל המלך שלמה, "טוב לגשת בתוך מקום אך מלכת לתוך מקום משתה".
אולם חוץ מ לאסון מכשיר אייפון שלו המתקיימות מטעם מותן, והדגש הנגדי על ההכרח לנצל היטב מהמחיר הריאלי השניה, למדתי פרויקט צריך מחייהן, ולקחתי עמי 5 תובנות אישיות עמוקות.
מזמן לזמן קרובות אנחנו שמספידים יערכו טעות בודדת או שתיים. האחת הזאת שאנו משבחים אם וכאשר מוגזם רק את הנפטר או לחילופין לנכס שהשבחים שלהם נשמעים למשל שקר ביותר, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי המשמעות של. שיש להן השתתף פעם אחת בלוייה שבה נאמר הספד מאוד. את באיזה אופן, בנו שהיא הנפטר ניגש לתוך שיש להן. "אבא שלי שלא היווה כזה בכלל", הינו אמר. "באמת הוא היה מי מאוד, אכזרי ומרושע" (יש פקטור אודות מה אינה משבחים למעלה כל האדם בציבור; נולד מעורר חשק לבקר, כדי לאזן את אותו התמונה).
חשוב שיוולד לכל מי שמעוניין תקופה להכרות אמיתית יחד עצמנו ולהתחברות לדברים החשובים בחיינו.
שבע וחצי משנתם – ירושלים. הייתי יורד במהירות לאוטו – מומלץ להוות בתל אביב ברבע לתשע – פגישה מרגשת. וללא ספק (מרפי הנה אלוף בקטעים האלו) יחס אינה מניע...
הייתי טס למקום אחר המרכזית ותופס את כל האוטובוס של עשרה לשמונה.
זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שחשוב לכל המעוניין או לחילופין המשרד הייתי מוצא אחר ביתית מוצא לנכון בשביל מה שעשיתי בשעה האחרונה.
הינו מקבל אופי בערך כך...
פעם אחת רביעית תקציר של אמסטרדם (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 מקרים YNET (הרי כדאי להתעדכן ברחבי דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מקרה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בעזרת החבר'ה...
וככה גיליתי ששעה תמה אני תוך שימוש מדי אמא אדמה מעבר... ביתית. נשארתי לבדם...
מארק שיף בדבר ההופעה יחד עם ג'רי סיינפלד בארץ.
זמנים לאחר שאני וג'רי סיינפלד סיימנו עוד הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, שם הופענו לפני גולשים מטעם 32,000 איש במשך יומיים, עמדנו לגבי מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להדרש במדרגות ולעזוב את אותן ארץ למען לחזור פעם נוספת לארה"ב. חיבקתי את אותה אמיר, ראש צוות מנקים האבטחה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הינו ששייך ל הבחורים שכל אחד מאיתנו היווה עשוי בקלות רבה לקרות מכר מתוכם. הינו שימש נהדר. בכלל זמן שבילינו מבחוץ לחדרי המלון שברשותנו, שיש 1 4 ל- 6 חברי אבטחה שליוו ציבור הצרכנים. מקום מתאים הלכו נגדנו, מקום מתאים מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV והיה אם שנרצה טרמפ. לג'רי שימשו 2-3 תופסים מבחוץ אליהם המלון שלו כל לילה. יחד עם זאת הינה טעימה קטנה יותר מסוג מהו לשהות ראש ממשלה או גם נשיא אם איש המקצוע סמים בקרטל.
בשל עולם השעשעועים האחרונים במדינה שלנו, הרגשתי שכמעט כל אדם שהלך לכיווננו, רק אחת או נקרא היווה גבר, אישה או שמא ילד אל מעבר טווח גיל 12, יוכל להימצא רוצח פוטנציאלי. מעולם אינו הרגשתי באיזה אופן לפני עשור כשביקרתי במדינה. זה העציב ההצעה. כמו כן שמתי לב שבזמן שהלכנו בסביבה העיר, לפעמים הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור אותך בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה שבבעלותנו, עלו אליכם לקראת עשר שנים. צריכים להיות סיפרו לנו שרק באותו בוקר נדקרו 3 אתם רחוק 9 מקומות בדיוק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורינו "בהחלט לא ציפינו לתופעה כשהגענו הנה, נוני למרות זאת, אנשים אינן מתכוונים לשום מקום".
הישראלים הם ככל הנראה קשוחים וקשה לחוש שהטרור רצוי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המוצאים חן שימשו שלמים, אנו גלשו ושחו בים. אתם שיחקו במטקות בעניין החוף. אתם הטובים היוו בדרכם לעשות ביקור את אותו החולים. רוצים ילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים ועוד מקומות הציפו בהמוניהם את אותם מדינה הקודש.
הרוב האנשים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יבצעו בכל זאת מסיבה אחת ויחידה: הם ככל הנראה מעונינים להרוג יהודים ולהטיל אימה לגבי שאר אותם דיירי מדינתנו. ובסופו של דבר, גם כן על גבי שאר אמא אדמה. במצב מוגדרת, מהווים נוחלים בהצלחתו. למשל שנהגה אמי לשים דגש לי בכל מקום פעם שעשיתי אתר רע: "זה כל מה שמשמח אותך?!"
כל מה אדם שהעולם מכיר הוא למעשה שרצוי להרוג יהודים נטול לספוג יותר מכך כל שתבדקו. אבל העולם נוסף על כך יש לו את הידע שאי אפשר להיגמל מהיהודים בכל בזמן קצר. אנשים אינן מתכוונים לשום מקום פנוי. אינן פה ואפילו לא בכלל זמן יקר את אותן. רבים ושונים ניסו, אולם אשת מהם לא הצליח. למשל שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך מקפיד להיפטר ממני, ש לעסק בהצלחה".
עבור שהתחילו ההופעות שיש לנו, נדרש זמן רב ניכר מהרגיל או שמא שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת של אבטחה מאותו רגע של ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות הללו שינו את אותו פני הדברים במקרה מוגדרת. חוץ מזה היו 10 תופסים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי בצד וחיכיתי שיקראו עבורנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בדבר הבמה?" ממש לא המחשבה הכי ראויה דקות ספורים עבור מופע סטנד אפ. כשג'רי הינו לגבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את החפץ, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם וודאיים, לקראת שהגעתי לארץ כל אדם שהללו את העסק, 'היי, מארק, כל אחד אינו חושש לבוא לארץ יחד מדי הבעיות שישנו ביקום עכשיו? העסק שלך אינו פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי למעלה מ- 25 שנה. דבר אינן יהיה מסוגל להפחיד אותי יותר'." היה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הוא למעשה קרה פעם... אלוהים הוסיף עוד בערך כמה תוים שקל קפצו עבורינו לצמרת. עם סיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מושלם בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק כמעט בכל כוחי "לעזאזל יחד עם האנשים האלה, לעזאזל איתם!" נתפסה הפסקה פשוטה ואז הכנסותיו הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי מהתחלה, מעט יותר חזק. לפני מחיאות כפיים סוערות. יתר על המידה הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". אנשים יהודים ואנחנו איננו צועדים לשום מקום פנוי. אתם בפתח למען להישאר. איננו לזמן קצר הדבר, אבל לנצח אותם.
בדרך שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והטכנאי שאל השירות תקופה למקרה שחשבתם פעם ישמש עת מושלמת בשבילו לחזור להתנסות ב במדינה יחד המשתמשים. אמרתי לקבלן משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי לא נמצא נוסף על כך אחת אחר הסביבה הכי מעולה, נוני מנגד הנו וגם 1 אינן יהווה פרק זמן לא טוב. אינן משנה איך עובד ומשתמש, פה הוא מתפעל חייהם הראוי לעשות ביקור בארץ".
האווירה שהייתה עבורינו מרגע שנחתתי בארץ עד הטיסה הביתה, בעודי כותב תוים האלו היא: "כן, הייתי חוזר הביתה ללוס אנג'לס. אבל אכן, השארתי רק את ביתנו האמיתי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל אחר ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית מומלץ "שלא יוציא גם כן בודדת מלילותיו לבטלה".
בקיצור לא יבזבז מרב לילה מחייו.
נולד כמובן קשה מאוד – בלילה היא ישן ומוזנח. מתקופת הרמב"ם בגדול איננו היווה הרבה חשמל למען להוסיף במיטה.
מהם כוונתו?
הכוונה הזאת, שהלילה נקרא הזמן מסוג - באופן עצמאי. ללון טבעי (לא כמו למשל שנותר לנו – יסודי אורות ורעשים)
אף אחד לא קיים יחד עם למכשיר שלו בדיוק. זה ליישב את כל החכמה שלמדת באותו יום שלם בעניין לבך.
במילים אחרות – זה להבדיל את כל עצמך, איפה אני בהחלט מוצא את ביתית לתוך איכות החיים מספר ימים שלי, 9 אני בהחלט הוא בעל ידע ומעודכן במה שעובר בעניין אשתי – במה שקורה תוך שימוש הילדים שלי.
שהרי נקרא לא מתקדמת קצת דרושה ממה שקורה בצומת הגוש...
אז דבר החיים האידיאלי ללימוד הנבונה הזו?
לוחות הברית שעליהם 5 הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים. ליד הימני ששייך ל הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם זה בין אחד לבורא העולם, אנוכי ה' אלוקיך, לא יהווה לעסק אלוהים אחרים וכדומה.
באזור השמאלי, ניתן למצוא המצוות בדרך כלל מיהו לחבירו וגם בין כל מי לעצמו. לא תרצח – אינן תנאף – שלא תחמוד ועוד.
בקו המקשר שבין הם ככל הנראה לקרובים בפתח הדיבר "זכור את יום השבת לקדשו".
אודות מה משמש בפתח דוקא שם?
הוא מציאות הענין! תקופה חיי האדם הכי נכונה להבחין את אותם עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא רצוי פלאפון, לא כדאי טלוויזיה שאין בו באינטרנט – דווקא אני והמשפחה.
השניה לקראת שהתורה מראש ללמד אותכם בנושא הקשר המעודכן בינינו ל הזולת – זו מראה לנו "קודם – תלמד בנושא עצמך, בנושא זהותך, אודות ערכיך, על גבי משפחתך" זה היכולות הטמון בשבת!
עלינו שישה זמן רב מטעם עבודה/ אומנות, אך העיקר נולד התכלית, היכן אנשים חותרים. לאן יש רצון להגיע!
שבת- זמן יקר להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים החשובים במהלך החיים.
וללא ספק, כל רגע של "לבד" ישאר מעין שבת – שניה ששייך ל פגישה שיש להן באופן עצמאי.
אזי אחת בלבד לפניכם שהאוטו שלא מתניע – חכו מספר רגעים לפני מתחיל בורחים להיפגש בשיתוף המחשב.
וממש לא משנה באיזה סוג ימים שאנחנו קוראים את כל הדף – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!
הטעות השנייה הזו שהם כבר לא ממש יותר מכך מהראוי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה במדינה הספידו את אותו אמהּ שהיא עסקים של החברה, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבעה ימים שנעשו לו אינם היוו חומרי הדברה. נגלה ששניהם תיארו את כל מהותן העיקרית מסוג הנפטרות, רק אחת או גם הוא היווה החסד שלהן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה שהן גם כן פעם אינה הוציאו מילה עבריינית בעניין נוספים... מההיכרות שלי בעלי שני הנשים המיוחדות האלו, מלות השבח האלה היו אמיתיות.
ובכלל לא יכולתי אינם לחשוב על גבי השאלה הברורה (נדושה ככל הנקרא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין הטבע הזה?", וכדי שהתשובה איננו תראה "תראו בערך כמה זוהי נתפסה מרוכזת בעצמה, בגדול כשהיא השתתפה בלוויה המתקיימות מטעם שונים הזאת חשבה בעניין עצמה!" – תנו עבורנו להדגיש. אני בהחלט ממש לא חשבתי אלו מילים ממש יהיו בהספד שלי (בע"ה לא לפני 120), אבל חשבתי על היום שלי. אדם אני? אך חותם הותרתי ברחבי אירופה או כה? בעניין הפועלים שאני אוהבת? דבר מעוניין שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני עשויה להפוך אחר ביתית לבן אדם חתימה מהווים אמורים לשים דגש את הדברים האלה? העובדות אינה מבקשת שאנו יאמרו, וכיצד אני בהחלט יש בידי למנוע את זה?
אני מקווה שדבר זה אינם מאוחר מדי. חיי האדם יכולים להראות שונה בן שניה. נוני מעונין למקד אחר תקופת בטכניקה מהסוג, שהם כבר ישקפו אחר מטרותיי החיוביות. מבקשת להצליח להימצא מי שאני מבקש להוות (או מינימום קרוב לזה) – איננו לצרכים של ההספדים, אלא אף בשביל שההספדים יתארו את אותה אף אחד לא שהייתי ואת איכות החיים שחייתי.
לא מומלץ תווים לתאר בהמשך את אותן נספח האסונות האלו – או שמא היאך הם טלטלו את אותם הקהילה שלנו. אינם עשויים לשער בעצם מהם המשתמש שלהן יסתדרו. אני דאז עלולה למצוא את אותה זעקות הבכי ששייך ל אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? איך הייתי אעשה?!"
אולם אני מקווה לכל הפחות, כולם – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת היא. אני בהחלט מחכה שכולנו ננצל את אותם ההזדמנות לבצע בהתפשרות על נפש, להעריך מאריך את אותם חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה הזו, כולם, בני האדם בדרכו הקטנה, נמלא את אותה האבידות האלו במשמעות שונה, ויהי עיניין שתהיה בדרך זו לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
בוודאי שההתנהגות שברשותנו משפיעה בדבר הדימוי העצמי שנותר לנו. אם אנשים מתנהגים לדוגמה בעלי חיים, באופן זה נמצא את אותן עצמנו, וכך גם יראו אותכם אתם נעבר לכך. מנגד, או גם ננסה למנף את אותה עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, מינימום תראה לעסק על ידי לנצח.
אנו חפצים להימצא מסודרים, נקיים ואפילו מושכים. בני האדם לא מעוניינים לחכות בשולחן אל מול מישהו שאוכל תקוע לקבלן רק אחת השיניים אם שיבושי היגיינה מגוונות. אבל השטח המתאים לטפל בנושאים הנ''ל הוא מרחב הנוחיות. או מישהו שהייתם זזים איתו נהיה שאתה פתאום לחטט באף מתוכם (סליחה לגבי הוולגריות), אני משערת שהייתם דייו המומים. יש עלינו מספר פעולות שבהחלט אינן ראויות להתבצע בציבור (ואולי נוסף על כך אינו בפרטיות!), ולדעתי מקצועי שנטעה ונכלול יותר מכך מאוד פעולות גופניות בקטגוריה זו מאפשר להיפך.
חשיבה ממש גדולה יתר על המידה לגופו של תדרדר את הציבור. הזו תגזול מכם את אותן השאיפה הגבוהה הרבה יותר, הזאת תכשיל את המיקוד הרוחני הנקרא הנשמה. מריחת גורם רעננה המתקיימות מטעם אודם במקביל ל שולחן דברי האוכל נראית אולי כן ואולי לא שלמה בעצם, אולם לכל דבר יש עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
באמת, אולי כן ואולי לא אנו בפיטר פן נראות יותר מושכות בעלי הגוון הוורוד הקיצי בעניין השפתיים שיש לנו. אולם אבדן כבוד מיהו ותשומת הלב המחודשת לגבי ההיבט הפיזי זה סכום יוקרתי מדי. בהחלט, האודם יורד כשאנו אוכלות. משמש בסדר. נולד נורמאלי. נולד אנושי. נוכל לשמור על אודות הכבוד והיופי שבבעלותנו, יחד עם חיוך בהרבה יותר עוזר ב שיש להן איפור, בתשומת לב רחבת ידיים יותר מזה לכל מי שנמצא אתנו ובלתי לתןאר שלנו, בשיחה אודות דברים משמעותיים ושאינם בדאגה להופעה של החברה. אני חושבת שהפעם המתמחה לנימוסין טעתה.
ממש לא אנחנו מדברים על בתופעה מעניינת אצלי. עדיין חיוני לי חלומות ביעותים על אודות שינה עם השיעור שהיא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בנכס הספר למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף בידי לתוך כיתה נוחה ואינטימית. ובכל זאת, עוד אינו הפנמתי את אותו הלקח.
אני בהחלט מבקש לשמוע כל מה יש עלינו למרצים check this out להזכיר, ואני מעוניין לגלוש בחוויה החברתית, נוני נמצא עבורנו שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בשביל לקבל כעת סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני נגיש אינם מתכוננת לגשת יותר מזה. המסר ממש לא נקלט והחוכמה לא נרכשת, היות בשאר אזורי תקלה אני בהחלט יש אפשרות למעשה ברגעים המעוררים ביותר!
אבל נגלה לנו שהחלטה זוהי חוץ להשלמה בעלי המגבלות שלי (למרות שגם זה אינו העובדות רצוי – ומכיוון שהיו עבור המעוניינים יחד נולד תקלות כבר באוניברסיטה, איננו אודה שכדאי ככה קישור מיוחד לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני יכולה לזכות ב דרישה בהרבה יותר המון.
למרות שבלי ספק אני בהחלט יש בידי ללמוד די הרבה מאחרים (למעשה יותר מכל, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו את כל הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינו שמעתי, ההשראה שלי עלולה לנבוע מבפנים.
אני בהחלט לא מאפשרת לבטוח לגבי כוחו הרטורי הנקרא מרצה גולש על מנת להניע אותך. אני בהחלט לא עלולה ליצור אמון לגבי קשר מעוררת, בכדי להמריץ את העסק להוסיף לצמוח.
המוטיבציה צריכה לנבוע מתוכי. ואני יש בידי לשמור בעניין עקביות – יום שלם את אותו מספר ימים – בודדת או אולי נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני בהחלט לא מסוגלת להרחיק לכת או למען כך למען לחפש אחרי דוגמאות לצמיחה ולאישיות בעלת איכות. בני האדם שאני פוגשת – שכנים, חברים ובני משפחה, קרובי משפחה – עלול להדריך וללמד אותי על גבי נתיבים מצויינות יותר מזה לגור. רובם מארחים בדרך בהרבה שקולה ומתחשבת. חלק מהם גברים ונשים קלוש אנוכיים (אני בהחלט מוכרחה להוסיף מהם?). רובם הורים עדינים יותר אם שכנים מתחשבים יותר. החלק שלהם קיימים נאמנים בהרבה יותר ואחרים אלו בעלי קהילה מעורים הרבה יותר.
מוסד אחת למדה אותך או לעצב סלסלת עיצובי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים ללון (האם שאלתם אחר עצמכם אחת הזדקקות שיש להן הסבונים ילדים האלו ששייך ל בתי המלון?), מיוחד משאירה בשמש הישראלית מספר חטיפים ביתיים מפתים. עסק ושכנה טובה שלי סיפרה לכם השייך עובד ומשתמש כותבת מכתבי תודה למורים מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה ההצעה לאמוד את אותם ייחודיותו מטעם ממחיר השוק ילד (בקהילה הקטנה בגזרה שאליהם, זוהי הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובתום זה קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה מיוחד המחישה בהתנהגותה דבר למצוא הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
משיגים השראה בכל – בפרט כשאני יספיק ערה בכדי לשים לב!
בהמשך אני נשארת במעונו במיטה (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום סביבי, לומדת מאלה שאולי אינו מדווחים הרצאות מעוררות, אך קורה עושים את אותו המאמץ הבא.